החלטה בתיק בפ"מ 38-11-12

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בתאריך 28.10.12 למשך 30 ימים.

1.       על פי דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" בתאריך 28/12/12 בשעה 02:00 נהג המבקש ברכב במהירות של 141 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת היא 100 קמ"ש.

2.       ב"כ המבקש לא טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה, אולם עתר לביטול הפסילה המנהלית כיוון שהמבקש בן 27 שנים, עובד כבודק מקצועי בחברת מכון העמקים בע"מ, בענף הבנייה, ורישיונו מהווה תנאי לעבודתו שכן עליו לעבור בין אתרי עבודה שונים. לטענתו, עברו התעבורתי של המבקש אינו כולל עבירת מהירות נוספת ועל כן אינו מכביד. הסנגור הפנה לכך שעד כה ריצה המבקש 10 ימי פסילה מנהלית.

3.       ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה ולמסוכנותו של המבקש העולה מעברו התעבורתי הכולל עבירת מהירות קודמת.

4.       ב"כ המבקש לא טען כנגד ראיות לכאורה ולאחר עיון בתיק החקירה, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש:

על פי דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" נקלט המבקש במכשיר הדבורה כשהוא נוהג במהירות של 146 קמ"ש ולאחר הפחתה נרשמה מהירותו: 141 קמ"ש, זאת כאשר המהירות המרבית המותרת במקום היא 100 קמ"ש.

בדו"ח "זיכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם BEE III IL"  נרשם כי השוטר ביצע בדיקות תקינות בתחילת המשמרת ובסיומה; המדידה בוצעה באמצעות אנטנה אחורית; הרכב המשטרתי היה במצב נייח; רכבו של המבקש היה בודד בכיוון נסיעתו; נשמר עמו קשר עין רצוף עד לעצירתו; לפני נעילת המהירות המתין השוטר פרק זמן של 3 שניות כנדרש, ונתוני המדידה הוצגו בפני המבקש.

בתגובת המבקש בשימוע אמר: "הייתי עם חברים, באתי לאילת, אני לא יודע איך עברתי את המהירות".

בתגובת המבקש לדו"ח נרשם מפיו: "לא ראיתי כמה אני נוסע".

בתגובותיו אלה, הודה המבקש כי לא שת ליבו למהירות נסיעתו ובכך יש חיזוק לראיות התביעה.

לאור האמור, הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

5.       נהיגה במהירות מופרזת מסכנת את שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך, נוסעים והולכי רגל כאחד ולא אחת מהווה עבירה זו גורם לתאונות דרכים קשות. עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שהמבקש נהג במהירות העולה אך במעט על ברירת משפט.

6.       עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד. המבקש נושא רישיון נהיגה משנת 2002 ומאז צבר לחובתו 8 הרשעות תעבורה קודמות, כולן בעבירות קנס. למבקש הרשעה קודמת בגין נהיגה במהירות מופרזת, אך עבירה זו נעברה לפני 8 שנים והנה עבירת קנס מן הרף הנמוך.

7.       ב"כ המבקש ציין את נסיבותיו האישיות של המבקש, הזקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו. ממכתב שהגיש מטעם "מכון העמקים בע"מ" עולה כי עבודת המבקש נסמכת בעיקרה על נוכחות המבקש באתרים שונים, ו"כשירותו לנהוג היא תנאי בלעדיו אין להמשך עבודתו".

8.       באיזון בין חומרת העבירה, בראי קיומן של ראיות לכאורה להוכחתה, לבין עברו התעבורתי של המבקש שאינו מכביד ונסיבותיו האישיות, שוכנעתי כי אין בקיצור תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש, טרם משפט, כדי להוות סכנה לציבור המשתמשים בדרך וכי די בתקופת צינון קצרה יותר כדי להשיג את תכלית הפסילה המנהלית.

9.       הגעתי למסקנה זו אף בהסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא כתילי) מיום 03/02/11 במסגרת ע"ח 2558-02-11, כבהא נגד מדינת ישראל, שם קוצרה תקופת הפסילה המנהלית ל-20 ימים, הגם שמדובר היה במהירות גבוהה יותר (148 קמ"ש במקום 90 קמ"ש) ובעותר שלו 18 הרשעות קודמות.

אשר על כן, הנני מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית ומעמידה אותה על 20 ימים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ג, 08 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: